שלום אני מורן גפן, אדם מדוכא, מעצבן, רשע מעט ובמיוחד חיילת… אבל לא אין לי דיכאון צה"לי זה מה שחסר לי, עוד רובד לדיכאון שלי.

אחרי שאני חייתי שנה ומשהו עם אנשים שבוזים הבנתי דבר חשוב, דבר שאף פסיכיאטר לא הבין, שביזות היא בעצם מחלת נפש – ואפילו לפעמים קלינית.

אחרי תצפית ארוכה שערכתי הוצאתי את הדרכים לאבחן/לטפל ולהגדיר שביזות. בקיצור היה לי משעמם היום.

תיאור האדם הסובל משביזות:

השבוז הוא בעיקר חייל, הוא יסתובב על מדים רוב שעות היום ורוב הימים בשבוע, לחייל יש מבט מזוגג בעיניו, וחוסר מוטיבציה "להרים את התחת" מהכיסא וללכת לאכול. אנשי הדיכאון הצבאי מאופיינים גם בעציצנות יתר (עציצנות: מצב בו האדם הופך לעציץ ולא עושה כלום, לא מתנדב לכלום ולא אכפת לו מכלום). השבוז שונא הכל, את המפקדים, את הטלפונים , את הבסיס ובסיסים אחרים, שונא את חדר אוכל ויעדיף לשהות שעות ארוכות בשק"ם או במיטה.

דרכים לאבחון שביזות:  לאבחון שביזות צבאית צריך להיות לחייל לפחות 4 סימפטומים מתוך הרשימה, השבוז צריך לשהות בתקופה של שביזות רצופה כ 8-10 חודשים טוראי- רב"ט לפחות.

• החייל נמצא בגימלים/בתים רוב זמנו.
• החייל חותם חופשים יתר על המידה.
• החייל נרדם בעת שהותו בבסיס ותוך כדי עבודה.
• החחיל לא ישן בלילות ויעדיף לישון רוב היום.
• החייל מתנהג בצורה בוטה אל חבריו לבסיס.
• לחייל יש בעיה עם קצינים.
• החייל לא מתפקד כחייל אלה כעציץ.
• החייל מתלונן כל הזמן על כאבי ראש, גב ומחלות מונפצות אחרות.
• החייל מתנהג בצורה שלא הולמת חייל, ויש לו נטייה להתפז"ם.
• החייל לא מרוצה מתפקידו.
• החייל לא מבין את תפקידו בכוח ומרגיש מיותר.
• החייל מתקשה לראות את סוף השירות.
• משתמש במונחים כמו "עד מתי", "כמה עוד" ו "איפה כולם".
• לא מעניין אותו אם יכנס לכלא/ישפט.
• גם 20 פטורים לא ירצו אותו

לשביזות בניגוד לדיכאון יש תסמין אחד מאני ברמה גבוהה (זה לא הופך את הבעיה לבעיה דו קוטבית)

• החייל לוקח את הכוח ליידים שלו, משתלט, צועק, מרגיש התעלות על כולם שכולם לא שווים כלום ולא מצליח להקשיב לאחר.

מקרים שבהם תימצא השביזות/ מקרים המגבירים שביזות.

• שהות על מדים.
• שהות בבסיס.
• מוצאי שבת – החייל מבין שהסופ"ש נגמר והוא צריך לחזור לבסיס למחרת בבוקר לעוד שבוע. החייל מרגיש מועקה ויוצא מהר לביקורופא להוציא גימלים.
• עבודה נוספת – החייל מקבל עבודה נוספת לעבודה שהוא כבר עושה למשל: להחליף שקית בפח בזמן שיש לו עוד עבודה שהיא לקרוא עיתון.
• סביבה צבאית שבוזה – סביבה זו מגבירה שביזות וכן הופכת את הסובבים שאינם שבוזים לשבוזים, לפעמים מצב זה מכניס לשביזות ארוכת זמן, וככה נדבקת במחלה.

גורמים שמעברים שביזות

• החלפת בגדים ממדים לאזרחי
• נסיעה הביתה- חייל הסובל משביזות יהיה חולה רוב היום בשביזות ובמחלות הנלוות אליה; עייפות יתר, חום גבוה מדומה וכאבי ראש שמכונים מגרנה, אך באוטובוס הביתה כל זה יעבור לו.

איך מטפלים בשביזות

טיפול פסיכולוגי אינו יעיל לשביזות שכן לחייל השבוז יש מטרה אחת ויחידה ואינו מעוניין בשיחות על הצבא וכל דבר הקשור אליו, זה רק יעלה את רמת השביזות של החייל, החייל השבוז הוא חייל כועס, הסביבה היא גורם השביזות ולדעתו צריך לשנות את סביבתו אם לא אין מרפה לנפשו.

טיפול בתרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון עדין לא נבדקו, שכן עדיין לא בדקו מה קורה למוח בזמן השביזות ואיך אפשר לשנות את זה ולעלות את מצב רוחו של החייל, בין היתר לא נבדקה האפשרות ששביזות היא עניין גנטי שנמצא בגוף ומחכה לתקופה שלו כדי לפרוץ.

הטיפול היחיד כיום לשביזות הוא שחרור מהצבא, אך אם נשחרר כל חייל שבוז לא יהיה צבא, לכן השבוזים לא מקבלים פטור צבאי. כל מה שנשאר זה לחכות עד ליום השחרור ואז החוך יחזור לפניו של השבוז.

השביזות היא מחלה שחוזרת על עצמה- השבוז צריך להבין עובדה זו ולקבל אותה ולהיות מוכן אליה. גם באזרחות יש שביזות, "דיכאון שיגרה"(ערך זה לא קיים).

הדומה בין דיכאון לשביזות

האדם עם עיניים מזוגגות, נוטה לא להגיב לסביבה, נכנס לתוך עצמו ולמולו תהום של חוסר משמעות ושל מתי יגיע הסוף, האדם לא רואה את המשך דרכו ומרגיש חוסר אונים בסביבתו. במצבים קליניים יותר האדם לא מתקלח בזמן הצבא, לא אוכל ולא ישן בלילות. לאדם יש תפיסה מעווטת של המצב.

השונה בין דיכאון לשביזות

יש הפוגות בדיכאון כל זמן שהאדם בבית, בניגוד לדיכאון רגיל שהוא ממשיך לאורך זמן בלי קשר למקום שבו נמצאים.

השלכות לעתיד

לשביזות יש תופעה בלתי הפיכה לרוב- האדם מפתח שנאה לצבע ירוק וצהוב.

אכן מחלה קשה ומאוד שכיחה כ- 95% מאוכלוסיית החיילים.

MORAN CELINE GEFFEN

או : מי לעזעזל נתן להם כוח ?!

האלמוני חוזר שוב עם פוטס חסר הערכה על טבחיי צה"ל. האלמוני שואל את עצמו מי החליט שם למעלה לתת את הכוח לחבורת פרחחים ואנשים לא מוצלחים, מי נתן להם לקבל אחריות על תורנים שעושים בדברם ומי שם נגד שבית ספר יסודי לא יכול לסיים בהצלחה.

הפוסט הזה צריך להישלח לרמטכ"ל שיתחיל לטפל בבעיה, מה ההגיון לקבץ חבורת אנשים חסרי השכלה וחסרי יכולת ולשים אותם ביחד בחדר סגור, עם אנשים שפויים תחתיהם שחייבים לעשות מה שאומרים להם, בלי שיש אף מבוגר אחראי והגיוני באיזור (המבוגר האחראי בעברו היה טבח פשוט, ולכן גם הוא לא גאון הדור).

טבחים הם אחד הנטלים הגדולים על חיילי צה"ל. מצאתי כמה כללים במידה ותרצו להיות טבחים בעתיד, אם תפעלו לפי הכללים האלה אתם תוכלו להשתלב בקהילה הטבחית הצבאית ואולי אפילו להיות מפקדים בכאילו, ללא שום מאמץ או יכולת !

1. לכלוך -לא צריך לעניין אותך אם מלוכלך או נקי, אל תנקה אף פעם, תשאיר את כל הכלים זרוקים, שפוך רטבים על הריצפה. את חדרך האישי אתה מוזמן לנקות, אבל אל תגדיל ראש ותנקה גם את סביבת החדר, תן לשאר החיילים שהם לא מהאליטה הצבאית לנקות עבורך את סביבת החדר במסדרים שיש במהלך היום.
2. יחס לסובבים – תן יחס גרוע ככל האפשר, זה יכול להיות בצורות שונות, גם פה יש כמה סעיפים שעליכם לפעול לפיהם, הם נקבעים לפי מידת העבודה ומין התורן.
   

   • תורן חרוץ – תן לו את כל העבודות שאתה יכול לחשוב עליהן, לנקות כלים, לנקות מקררים, לנקות פח זבל, הוא יעשה הכל. (בדרך כלל יש 1 כזה ביום)
   • תורן עצלן – בשביל מה להתחיל להתווכח, עזוב אותו בשקט, תן לו לשבת, לנוח את שאר היום, גם ככה הוא יתן עבודה גרועה.
   • תורנית יפה – שחרר אותה מכל העבודות, זה הזמן הפרטי שלך להתחיל עם בחורות. חשוב כי אם הן יראו שאתה דואג להן, הן ידאגו לך.
   • תורנית מכוערת – כדין תורן חרוץ.
   • תורנית זורמת – כדין תורנית יפה.

3. חוסר אכפתיות – אם יצא והיית צריך לקום מוקדם בשביל לעבוד, אל תתחשב באנשים האחרים שנמצאים בבסיס ועדין ישנים, הדלק את המערכת, שים שיר מזרחית קיצבי והער את כל הבסיס בעצבים. רק כך הם ילמדו לא להעיר אותך בבוקר כדי להכין ארוחות בוקר ! וזה לא משנה שבמגורים שצמודים למטבח ישנים חיילים שעבדו כל הלילה. שים לב שכחלק מתפקידך, אתה יוצא לקורס בו עוקרים לך את הלב !
4. אני המלך – אתה מהבכירים הצבאיים ! תפקידך הוא חשוב ולא כל חייל פשוט יכול למלא אותו !! זכור זאת.

דבר נוסף אצל הטבחים הוא ההיררכיה המטבחית !, כמו בכל צה"ל גם הטבחים עולים בדרגות המסורתיות (טוראי עד סמ"ר), אבל בנוסף לזה יש את הדרגות הסודיות, עדין לא נמצא מה הגורמים שמזכים אותך בהעלאת דרגה מטבחית, אולי זה היחס לסובבים. פירוט הדרגות הוא כזה :

1. חותך סלטים – הדרגה המקבילה לטוראי בסדר הדרגות הצבאי, חותך הסלטים הוא הדרגה הכי קרובה לדרגת תורן מטבח, בדרך כלל היחס שלהם אל התורנים יהיה חביב והם יהיו חברותיים אלהם יותר מאשר שיהיו שאר הטבחים.
2. מכיר אוכל – הדרגה הבסיסית של הדרגות הטבחיות, מקביל לדרגת סמ"ל בסדר הדרגות הצבאי. הוא פועל לרוב על פי כללי ההתנהגות לטבחים ומקפיד עלסעיף היחס.
3. משגיח כשרות – מכיוון שהוא יכול להיות כמו עפיפון ולא לעשות יותר מידיי, דוחפים לו בדרך כלל תפקידים נוספים, בניהם הוא אחראי על תורנים, חדר האוכל ולפעמים עוזר לטבחים. היחס שלו משתנה מתורן לתורן.
4. נגד מטבח – המקבלי לסמ"ר, הוא כבר בקבע, סיים את שירותו כטבח ויש לו ניסיון באימלול חיילים. בדרך כלל יהיה ללא השכלה וללא יכולת הצלחה באזרחות, מה שגרם לו להמשיך במטבח גם לאחר סיומו כסדיר. על היחס הגרוע שלו אין מה לפרט, הוא מנהיג את חבורת הטבחים.
5. רס"ר המטבח – בדרך כלל מדובר בנגד שמן, דרגות קבע בלבד, מקביל לשם מנהל מטבח. היחס שלו לאנשים נוראי, גם לטבחים.

מקווה שהשכלתם ותבחרו בעתיד במקצוע הנכון ! (טבח כמובן).
שירות נעים וטעים !

שלום אני אבוקדו, אבל לא רציתי לספר את סיפורי על ההתחלה והחלטתי לפתוח בסיפור נוגע ללב על אדם חשוב לליבי. D:

שמואל אדם זקן בן 31 את רוב זמנו מעביר בלפנות מקום לעוד זמן. אישה הייתה לו ושני ילדים מדהימים . כל בוקר היה קם לקולה המתוק של אישתו , אישתו ידעה את הסוד של קוקה קולה ושיפרה אותו קצת לפי טעמו של שמואל.

אומרים על שמואל הוא היה אדם נאה בצעירותו וכל בת בשכונת רמת אביב בה הוא גר רדפה אחריו ככה נאמר משמואל .

אימו של שמואל אומרת שחייהם בשכונות יפו היו קשים ולא היה להם מאום למעט בית גדול בסיגנון ערבי וחתולה קטנה.

 שמואל התחתן בגיל 15 בשידוך. אימו נתנה אותו לביתו של חליל אניה תמורת עליית גג לבית ועוד חתולה . כשראה את אניה לראשונה ידע שזאת אהבה ממבט ראשון והוקסם כשאמרה אהלן במבטא רוסי צלול.

אניה הולידה לו תאומים כשהיה בגיל העמידה.. (16). כי אהב אותם כל כך נתן להם את השמות ישרבובל ובנשמואל. לאחר

שניזכר בימיו ביסודי שבתקופתו היה אופנתי לקרוא לילד שמואל וכך בכיתתו היה שמואל א שמואל ב ונכתב ספר נוסף שמואל ג.

שמואל רצה לחסוך מילדיו את הטראומה בכך שימצאו כ ירמיה כ"ג.

 שמואל שנא את חתולתו שונרא שכבר הגיעה לגיל 70 וסירבה למות כנקמה כך אמר שמואל . שונרא הייתה חתולה לבנה עם פסים שחורים או שחורה עם פסים לבנים. שמואל מעדיף שחורה עם פסים לבנים . היא הייתה שמנה מהבקלאוות שהביאה לה אניה כל שבת וחגים . והגיפלטע פיש שהביא לה חליל כל חג.

סירובה של שונרא למות היה בעצם מתוך אינטרס לחיות אך מכיוון ששמואל לא היה שלמה ב לא הבין את כוונתה.

 אימו של שמואל הייתה אישה מסורה לבית כל יום הייתה שוטפת את בתי השכנים. יום אחד לאחר ששכחה לשים שלט ריצפה רטובה על מדרגות הבית ששטפה החליקה על גבה ופתחה את המצח. כועסת וכואבת הלכה אימו לעורך הדין אלי בבייק וטבעה את הדפוק ששכח מהשלט על כל הונו. כך נישארה אימו בלי כלום ועברה לגור איתו ועם אניה.

 אביה של אניה היה נשוי לפולניה מה שהקשה עליו בימי החייו כשחשבה שהוא הולך להתאבד כל פעם כשאמר אללה ווכבר ושלחה אותו לפסיכולוג יוסי הגואל. לאחר שהלבין מיתר גפילטא פיש ועבר שינוי אצל הפסיכולוג שקל לשנות שמו לגואל רצון. אבל דבר זה לא התממש מכיוון כשהלך למשרד הפנים לשנות את השם אמרו לו "הכינוי הזה תפוס".ניתן לבחור בין גואל רצון 12 לג!Xל 7צ!ן

 אניה הייתה אישתו המקסימה שכל בוקר הייתה מבלה שעות במקלחת בלא להתקלח. הפחד שלה ממים תמיד גבר עליה וחשבה שלא ישימו לב שהיא לא התקלחה אם כל בוקר תרוקן את הכינרת ותמחזר את המים חזרה. מצבה היה כלכך קשה שיום אחד לחתולה שונרא נימאס מהריח שהיה לה שאיכשהו מריח גפילטא פיש עם הזמן זה הפך לריח דוגלי ותפסה פיקוד והראתה לה שזה לא בעיה להתקלח המים לא עושים כלום. לאחר מכן טבעה ושמואל שמח שמחה גדולה שהחתולה לא השיגה את ניקמתה. את המבטא הרוסי קיבלה אניה מהשכנה שאצלה גרה ברגע שנולדה עד לסוף ינקותה בגלל מקרה עצוב של חוסר בפרות ואימה שהסכימה להיות חלק מפרוייקט יצור חלב.

 ישרבובל ובנשמואל היו ילדים כישרוניים מאוד ישרבובל ידע לשיר שירים הפוך ובנשמואל לשיר אותם …. ההפך מהפוך?

ישרבובל הגיע לגמר כוכב נולד לאחר שחשבו שהוא עולה חדש מצ'מצ'וסקה ולא רצו ליצור הפליה. בנשמואל לא עבר את האודשנים הראשונים ופרץ בבכי בטענה שהם לא אוהבים מזרחים. והשם בנשמואל יורבסקי הסגיר אותו.

 חייו של שמואל המשיכו כחייו של אדם רגיל. הימים עברו היום מחר והיום שאחרי מחר ושום דבר בלתי רגיל אין בחייו של שמואל.

מוסר השכל מהסיפור.

שלא לכל סיפור צריך להיות מוסר השכל.

או : איך להעלים חייל – בשיטת הרס"ר !

האלמוני הידוע לכולם, אינו חי במערה, הוא לא חי באמצע המדבר ואפילו לא על העצים, האלמוני הוא בכלל חייל, אבל חייל עם סיפורים !

הסיפור שלי נשמע קצת חשוד, למה שהרס"ר ירצה להעלום חייל ? התשבה מאוד פשוטה, לרצות את החיילים שלו.

ביום שני, ניגש הרס"ר אל חיילו החרוץ ושאל אותו כיצד הוא מרגיש, אומנם הוא ענה שבסדר אבל מה ששידר אמר אחרת, לכן הוא דרש לדעת מה הבעיה, החייל נשבר והתוודא בפניו על הבעיה.

"יש אחד, כאן בבסיס, קצת מעצבן אותי, אני לא יודע כבר מה לעשות, ניסיתי התעלם אבל אני לא מצליח."

הרס"ר ששמע את דבריו לא יכל להתעלם ממצוקתו והחליט ללמד אותו את שיטת העלמת האנשים שלמד עוד שהיה ילד קטן במערב רוסיה בזמן הקומוניזם בברית המועצות.

"אתה סתם דואג, מאוד פשוט לפתור את הבעיה הזאת… בוא נעלים אותו ! עד כמה זה קשה לעשות את זה, סמוך עליי, אף אחד לא ישאל שאלות, אבל אתה חייב לעשות בדיוק מה שאני אומר, בפקודה !"

1. התעלם מקיומו של אותו חייל.
2. גרום לאנשים אחרים להעלם מקיומו של אותו חייל.
3. ראה מה אותו חייל נוהג לעשות בזמנו הפרטי כדי למצוא תירוצים להעלמותו.
4. אל תתרכח !

וכך בדיוק עשה חיילו הנאמן של הרס"ר. במקביל, התחיל הרס"ר להכין את השטח להעלמתו של החייל האלמוני. הוא התחיל לפעול בצהריי היום שאחריי, בזמן שהחיילים בבסיס הקימו את הסוכה לכבוד החג, יצא האלמוני מחדרו והתקדם לכיוון חדר האוכל. הרס"ר שראה אותו במעבר, פסע לעברו, פתח את הסכין המתקפלת וטען כי יחתוך לו את הגרון, דבר אשר סימן את תחילת הפעולות !

היום נגמר והאלמוני הסתיר את עקבותיו, אך הרס"ר וחיילו הנאמן, כבר תכננו את היום שאחרי. בוקר הגיע, החיילים מתחילים בעבודותיהם וזה בדיוק היה הזמן המתאים של הרס"ר לבצע את הצעד השני לקראת העלמת החייל. הוא העביר את ידו על ראש האלמוני והתבדח לגבי שיערותיו הלבנות של האלמוני שהיו בולטות לכל מי שהסתכל עליו מלמעלה. דיבור על השיער הלבן, המחיש את סוף ימיו של החייל ואיום נוסף על קיומו, שיער לבן המסמן את הזיקנה מסמן גם את סוף החיים, דבר שרצו להעביר לאלמוני.

זהו הסיפור של החייל האלמוני, הרס"ר וחיילו, הסיפור לא ממש נגמר, הוא נקטע שהחייל האלמוני יצא לביתו לקראת החג ובכך ברח מסופו המר, הוא לא נדקר מלולב ולא נקבר מתחת לכלי המטבח, האלמוני עדין חי, וכנראה גם ימשיך לחיות עד היום הבא.